חברי "מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה" מצביעים על שורה ארוכה של "נתונים מופרכים והטעיות" שהוצגו בשבוע שעבר לשרי הממשלה בעת שהתקבלה ההחלטה על הטלת סגר כלל-ארצי שלישי שאמור להיכנס לתוקף היום ב-17:00 ועשוי להימשך מעבר לשבועיים שנקבעו לו, אפילו עד כדי חודש.
עוד בעניין דומה
במסמך מפורט בן שלושה עמודים שהועבר אמש (מוצ"ש) על ידי מועצת החירום לשרי הממשלה, לחברי ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת ולשאר הח"כים וכן לפרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, לפרופ' נחמן אש, פרויקטור הקורונה ולד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, כותבים 18 רופאים בכירים, חוקרים ומומחים בתחומים שונים, חברי מועצת החירום: "בזעזוע ובייאוש עמוק קראנו את המסמך שעל פיו התקבלה ההחלטה על הטלת הסגר. המסמך, לדבריהם, "רצוף 'עובדות אלטרנטיביות' ונתונים בלתי רלוונטיים, היוצרים מסמך אשר לא ניתן להגדירו אלא כחסר אחריות, חלקי ובלתי מקצועי. זאת, מתוך תקווה שלא מדובר בהטעיה במזיד.
"אנו מבקשים לפרוש לפניכם את נתוני האמת כפי שהם מתבטאים בשטח - בכלל זה על פי נתונים המפורסמים על ידי משרד הבריאות עצמו, אל מול המידע הרשלני שהוגש (לכם השרים) במסגרת הצעת ההחלטה. כמו כן, אנו מבקשים לערער על ההמלצות, שנגזרו ממידע מוטה זה", ציינו המומחים.
הפתיח (סעיף 1 במסמך שהוצג לשרים) מייצר תמונה עגומה מאוד על מצב התחלואה בישראל כמו גם על ההתמודדות הרפואית עימה, "באופן שאיננו משקף את מצב הדברים בשטח", הם מציינים. "בעת הופעת הנגיף בישראל, כלל מהלך ההתמודדות הראשוני טעויות טיפוליות וניהוליות שנבעו מחוסר היכרות עם הנגיף ומחשש מוגזם, בדיעבד, מחומרת התחלואה והתמותה הצפויה.
"מאז, חלה התקדמות משמעותית בידע כיצד לטפל בחולים קשים, ואחוזי התמותה פחתו משמעותית. אפילו בקרב החולים שכבר הגיעו למצב קשה ואושפזו בבתי החולים עם תמיכה נשימתית וליווי רפואי משמעותי, למעלה מ-70% מחלימים וחוזרים לביתם".
לכן הם מציינים, הביטוי "אין טיפול יעיל" (כפי שהופיע במסמך שהוצג לשרים) איננו משקף את האמת. "יתר על כן, מדינת ישראל נמצאת כעת במבצע חיסון רחב היקף ומרשים. מדינת ישראל קיבלה 4 מיליון מנות חיסון, עליהן שילמה מחיר גבוה כדי לקבלן מהראשונות בעולם. ישראל צפויה לקבל עוד 20 מיליון מנות חיסון בחודשים הקרובים, וכל אלה יסייעו במהרה – בתוך שבועות ספורים – לצמצם את התפשטות המגיפה, ועוד יותר מכך, למנוע תחלואה קשה ומוות, שהן עיקר המטרה בהתמודדות עם מגיפה. לאור המאמץ שהושקע בהשגת החיסון, אנו מתקשים להבין מדוע מסמך זה מציג את התקווה שמביא חיסון זה באופן כה מבטל".
מחלקת קורונה בישראל. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90
בהמשך מפרטים חברי מועצת החירום אחת-לאחת את ההטעיות והנתונים המופרכים שהוצגו לשרים.
הטעיה: "מבצע החיסונים ישפיע על היקף התחלואה בעוד מספר חודשים"
בעוד שלשרים נאמר כי "אמנם החל שלב החיסון, אך הדבר ישפיע על היקף התחלואה רק בעוד מספר חודשים", חברי מועצת החירום טוענים שזו קביעה שהיא בגדר הטעיה משום שהאמת היא: חיסון אוכלוסיות הסיכון, המונה כ-1.2 מיליון איש, יכול להסתיים בתוך כשבועיים בקצב החיסונים הנוכחי. לאור נתוני ה-FDA המראים יעילות ב-82% מהמחוסנים כבר בתוך שבעה ימים מהמנה הראשונה, בתוך פחות מחודש תהיה מחוסנת לנגיף רוב האוכלוסיה בסיכון, זו הנושאת ברוב המוחלט – מעל 90% מפוטנציאל התמותה והתחלואה הקשה. "השלמת המנה השנייה של החיסון לקבוצת הסיכון, בתוך כחמישה שבועות, תנתק כמעט לחלוטין את הקשר בין מאומתים למתים, ותשאיר בישראל מגיפה של חולים קלים בלבד, בדומה לנגיפים נשימתיים אחרים".
נתונים מופרכים על מספר החולים הקשים והמתים
בעוד שלשרים נאמר כי: "מספר החולים הקשים הינו סביב 11,000 ועולה בכל יום בכ-90 חדשים" – מצביעים חברי מועצת החירום על כך שזה נתון מופרך מאחר ש"בעת כתיבת המסמך המדובר (שהוצג לשרים) עמד מספר החולים הקשים על 539. "אם לא התכוונו כותבי המסמך להטעות, ובתמימות ציינו את מספר החולים הקשים מתחילת המגיפה, הרי שנתון זה לא רלוונטי בשום צורה להחלטה על סגר. מנתוני משרד הבריאות, מפלס החולים הקשים עלה בחודש שקדם לכתיבת המסמך בכ-250, דבר המשקף קצב ממוצע של עליית מפלס החולים הקשים בכשמונה-תשעה חולים ביום, כלומר טעות של פי עשרה".
בעוד שלשרים נאמר כי "מדי יום נפטרים כ-20 חולים", מועצת החירום טוענת בתגובתה שגם זה נתון מופרך, מאחר שהמציאות היא כי "בתחילת עליית התחלואה, כפי שנטען במסמך זה, נספרו בישראל 2,706 מטופלים אשר הוכרעו על ידי נגיף הקורונה. ב-25 בנובמבר, חודש לפני פרסום מסמך זה (שהוצג לשרים), היה המספר 2,831. כעשרה ימים טרם פרסום מסמך זה, היה מספר הנפטרים 3,020. בעת פרסום המסמך נרשמו בישראל 3,171 מתים כתוצאה מהמגיפה. חישוב מתמטי פשוט מלמד כי ממוצע התמותה היומי היה כ-10 והאיץ ל-15 בימים האחרונים.
"בעוד כל נפש היא עולם, בעוד כל מוות הוא אסון וכאב למשפחה, רף ה-20 נחצה רק פעם אחת לאורך החודש שקדם לכתיבת המסמך – והיה 22. חשוב לציין", כותבים חברי המועצה, "כי בשנה ממוצעת מתים כ-1,300-1,000 איש ממחלות דמויות שפעת ומעל 5,000 נוספים מדלקות ריאה, רובם בחודשי החורף. נתון זה משקף תמותה ממוצעת ליום של 14 איש, כאשר בחודשי החורף מספר זה מגיע לכדי 20".
עלייה חדה במספר המאומתים אין פירושה עלייה חדה בתחלואה הקשה
על הקביעה שהוצגה לשרים כי "מספר הנדבקים החדשים המאובחנים מידי יום עולה בחדות", הגיבו חברי מועצת החירום כי זו קביעה שמעידה על "חוסר הבנה" והמציאות היא ש"הקשר בין מספר המאומתים לתחלואה קשה ולתמותה הינו חלקי ביותר. עלייה חדה במספר המאומתים אין פירושה עלייה חדה בתחלואה הקשה.
"אין להסתמך על מספר המאומתים שאיננו משקף את צריכת שירותי הבריאות". צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90
אחת הסיבות היא כי מספר המאומתים תלוי במידה רבה במספר הבדיקות וכי רבים מהמאומתים אינם חשים סימפטומים כלל או סובלים מסימפטומים קלים בלבד. בעוד ההחלטה על סגר אמורה להיות פונקציה של יכולות מערך הבריאות להתמודד עם עומס תחלואה, אין להסתמך על מספר המאומתים שאיננו משקף את צריכת שירותי הבריאות".
עומס בבתי החולים? נמוך בצורה יוצאת דופן
גם על הקביעה שהוצגה לשרים כי "חלק מבתי החולים כבר נמצאים בעומס", הדגישו חברי מועצת החירום כי היא בגדר הטעיה מאחר שבמציאות "העומס בחודש דצמבר 2020 לא רק שאינו גבוה, אלא הוא נמוך בצורה יוצאת דופן. בתקופה זו של השנה נרשמים עומסים ממוצעים של 120% ואף 150% ו-200%, בעוד שכעת (השנה) רוב בתי החולים נמצאים מתחת ל-90%. 14 מתוך 24 בתי החולים לגביהם זמין המידע, נמצאים מתחת ל-70% תפוסה".
בדו"ח מבקר המדינה משנת 2011 מצוין כי אחוז התפוסה במחלקות פנימיות הינו 98% ו"בימים מסוימים גדל אחוז התפוסה עד ל-150% ואף 190%". בדצמבר 2018 הוציא משרד הבריאות "מדד צפיפות" לכלל בתי החולים. בעת כתיבת המסמך, כמעט כלל בתי החולים מצויים מתחת למדד זה.
"בשנים קודמות", מציינים המחברים, "כאשר נרשמו עומסי תחלואה גבוהים משמעותית מהנתונים כיום, לא עלה בדעתו של איש לסגור את המדינה. התפוסה הממוצעת לשנים 2019-2014 נעה בין 97%-101%, כאשר בחצי השנה הראשונה של המגיפה היתה התפוסה הממוצעת 83% בלבד. משרד הבריאות טרם פרסם את נתוני העומס של המשך השנה".
עוד הם מציינים כי על פי דו"ח המרכז למניעת מחלות של משרד הבריאות, השנה נרשם שפל של שנים בתחלואה נשימתית בקהילה ובבתי החולים גם יחד, דבר שעוד מפחית את העומס על בתי החולים. "מעבר לכך, תפוסת מחלקות הקורונה בעת כתיבת שורות אלו הינה 41% בלבד. רק שלוש מחלקות קורונה נמצאות מעל 80% תפוסה, אך נמוכה מ-90%. ו-18 מחלקות קורונה מתוך 29 נמצאות מתחת ל-50% תפוסה. לכל הדעות, חורף 2020 הוא מהפחות עמוסים שחוותה מערכת הבריאות בשנים האחרונות".
החשש לפגיעה ביעילות החיסונים הוא בגדר הטעיה
גם על הקביעה שהוצגה לשרים לפיה "קיים חשש שהשינויים הגנטיים יפגעו ביעילות החיסונים במדינת ישראל", טוענים חברי מועצת החירום כי היא בגדר הטעיה, מאחר שבמציאות האפשרות לכך היא נמוכה ביותר, ומשפט זה סותר הצהרות של מנכ"ל משרד הבריאות שאמר כי "החיסון ככל הנראה פועל גם נגד המוטציה" וכך מסכימים כמעט כל המומחים וכולל יועצי הממשלה, כגון פרופ' בליצר, שאמר כי "החיסון טוב ועובד ואין סיבה להניח אחרת".
עלות הסגר למשק – שווה ערך ל-40 סלי תרופות שנתיים
הטעיה אחרת מצאה מועצת החירום בקביעה שהוצגה לשרים לפיה "נתונים כלכליים וההשפעה על משק המדינה ותקציב הם לא רלוונטיים", בעוד שבמציאות "לפי הכלכלנית הראשית, עלות הסגר למשק לשבוע אחד היא שלושה מיליארד שקל בעוד שלפי הערכה אחרת (מכון "מאקרו"), סגר קצר של 3-2 שבועות בלבד, כולל זמן היציאה ממנו, יעלה למשק כ-26 מיליארד שקל. עלות זו שווה למחירם של יותר מ-40 סלי תרופות שנתיים, או הקמה של יותר מעשרה בתי חולים גדולים".
את מסמך התגובה מסכמים חברי מועצת החירום: "קיים פער משמעותי בין תמונת המצב בשטח לבין התמונה שעולה מהמסמך (שהוצג לשרים). גם אם היו הנתונים שרשומים במסמך זה נכונים, לא היו מהווים הצדקה לסגר.
"בכל מקרה, יש לזכור כי סגר הינו הקשה והחמור מכל אמצעי ההתמודדות עם המגיפה ויש להשתמש בו במקרי הקיצון בלבד, בהם יש חשש כי מערכת הבריאות תעמוד לפני קריסה. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר נתוני האמת מהשטח – אלה שמשרד הבריאות עצמו מפרסם, אך עוותו במסמך שהוגש לידיכם – מציירים תמונה טובה בהרבה של עומס התחלואה בישראל.
"ממשלת ישראל השקיעה מיליארדים רבים בשדרוג והכנת תשתיות החירום לקורונה, כגון פתיחת מתחמים בבתי החולים שיבא ורמב"ם, להם קיבולת של מאות רבות של מיטות, ואשר עומדים כעת שוממים. לפיכך, לא רק שקיימת רזרבה עצומה שטרם נוצלה, מערכת הבריאות במתכונתה הרגילה נמצאת מתחת לקו העומס הרגיל שלה, מרחק גדול מנקודת אי הספיקה.
"אנו, חברי מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה, קוראים לכם שלא לאשר הטלת סגר הרסני ומיותר זה. במקום הטלת סגר, אנו ממליצים על הצעדים הבאים, שיהיו טובים יותר בהפחתת תחלואה ותמותה מהנגיף ואינם מלווים בנזקים החמורים של הסגר: יישום יעיל של תהליך חיסון האוכלוסיה, כולל בשבת – זאת ללא כל כפייה ישירה או עקיפה; הפניית משאבים למערכת האשפוז; ותגבור ההגנה והסיוע הרווחתי לאוכלוסיה שבסיכון עד שיסתיים תהליך חיסונם. כל אלה, יאפשרו ניהול נכון ומאוזן יותר של המשבר, ויחסכו חיים רבים וסבל רב מכלל אזרחי מדינת ישראל".
על המסמך חתמו: פרופ' עמוס אדלר, מומחה ברפואת ילדים ומיקרוביולוגיה קלינית, אפידמיולוגיה ורפואה מונעת; פרופ' אשר אלחיאני, מומחה ברפואת משפחה ומינהל ציבורי, בעבר מנהל בית החולים מאיר בכפר סבא וקופת חולים מאוחדת; פרופ' עליאן אלקרנאוי ששימש נשיא מכללת אחווה ודיקן ביה"ס לעבודה סוציאלית ממדליקי המשואות ביום העצמאות; פרופ' צבי בנטואיץ', מומחה למחלות זיהומיות ואימונולוגיה, חלוץ הטיפול באיידס בישראל; פרופ' יעקב גינדין, מומחה לגריאטריה שניהל מחלקה גריאטרית, הקים את בי"ס לרופאים בוגרי חו"ל; פרופ' ערן דולב, לשעבר קצין רפואה ראשי של צה"ל ממקימי צוות הטיפול במגפות (צט"מ) שהיה יו"ר ועדת האתיקה של הר"י.
עוד חתומים: ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה לרפואה פנימית ומנהל רפואי, ממקימי הצט"מ, לשעבר סגן מנהל בית חולים ומנהל מחוז בקופ"ח; פרופ' רבקה כרמי, לשעבר דיקן ביה"ס לרפואה, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות; פרופ' אסא כשר מומחה לאתיקה, מאבות ספרי האתיקה של מדינת ישראל, חתן פרס ישראל; פרופ' אמנון להד, ראש החוג לרפואת משפחה וסגן דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת העברית, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות בקהילה; פרופ' זהבה סולומון, מומחית באפידמיולוגיה פסיכיאטרית ופוסט טראומה, כלת פרס אמ"ת ישראל; ד"ר יפעת עבדי-קורק, מומחית באפידמיולוגיה וביולוגיה מולקולרית; ד"ר ברוריה עדיני ראש החוג לניהול מצבי אסון וחרום באוניברסיטת ת"א, יועצת של האגף לשעת חרום במשרד הבריאות;
פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית וגנטיקה, מקים ומנהל המכון האונקו-גנטי בשיבא, יו"ר ועדת הלסינקי העליונה; פרופ' אהרן צ'חנובר, חתן פרס אמ"ת, פרס ישראל ופרס נובל לביוכימיה; פרופ' אודי קימרון , ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת תל-אביב; ד"ר אמיר שחר, מחלוצי רפואת החרום בישראל, הקים וניהל את מלר"ד שיבא, מנהל מלר"ד לניאדו ופרופ' מרדכי שני, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בית החולים שיבא, חתן פרס ישראל.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
